תור הזהב

עידן בניית בתי האחוזה הגדולים בניו יורק נמשך כ־50 שנה לערך, החל בפתיחת בית ונדרבילט בשנת 1882, ותיאורטית הסתיים בשנים הראשונות שלאחר השפל הגדול. עם זאת, הרעיונות הבסיסיים שעמדו מאחורי מבנים אלה נמשכו זמן רב יותר. הסיבה לכך הייתה שכמעט כל האדריכלים החשובים של ניו יורק למדו באקול דה בוז־אר בפריז, שם למדו כיצד לשחזר את סגנונות האדריכלות השונים של אירופה.

יצירת מופת מתקופת תור הזהב

אחוזה יוצאת דופן זו, שרוחבה 30 רגל, כוללת בסך הכול 8 מפלסים — 6 מעל פני הקרקע ו־2 מתחת לפני הקרקע — עם חללי פנים המשתרעים על פני יותר מ־16,000 רגל רבועה, וארבעה שטחים חיצוניים הממוקמים היטב, המוסיפים 2,000 רגל רבועה של שטח חיצוני. היא תוכננה עם שני מעליות נדירות, 30 חדרים, 9 קמינים הפועלים על עץ, שלכל אחד מהם אח מקורית מעוצבת להפליא, 19 חדרי שינה, 8 חדרי רחצה מלאים ו־2 חדרי שירותים. בזכות רעיונות תור הזהב, היא שילבה גם אלמנטים מודרניים וחדשניים. חזית הבניין כמעט שלא השתנתה מאז השלמתו בשנת 1932, והוא נמצא בבעלותם של אותם בעלים במשך יותר מחצי מאה.

מורשת ליווינגסטון

בשנת 1686 קיבל רוברט ליווינגסטון האב שטח אדמה בן 160,000 אקרים מידי המלך ג׳ורג׳ הראשון, אשר בשנת 1715 הפך לאחוזת ליווינגסטון, באזור שהוא כיום מחוז קולומביה במדינת ניו יורק.

ג׳ון ליווינגסטון רדמונד, שבנה את האחוזה הזו והיה צאצא ישיר של רוברט ליווינגסטון מצד אמו, סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1911, וקיבל תואר באדריכלות; עם זאת, הקדיש את חייו למטרות צדקה.

הבלוק הטוב ביותר לאור

עבור מעונו בניו יורק בחר ג׳ון ליווינגסטון רדמונד בצדו הצפוני של רחוב 70 מזרח, בין שדרות פארק ולקסינגטון, משום שהכיר ביתרון הגדול שיצרו שני בעלים בשנת 1859, אשר שלטו בפיתוח הבלוק וקבעו שכל בנייה עתידית בצדו הצפוני תיסוג 10 רגל מלאות מקו הרחוב, כך שהשטח יהיה “חופשי ופנוי לנצח”.

המרחב הנוסף הזה מאפשר לאור רב לחדור אל האחוזות שבצדו הצפוני של הרחוב.

בשום בלוק אחר באפר איסט סייד אין מאפיין ייחודי כזה

כבר בשנת 1939 כינה אותו מגזין פורצ׳ן “ככל הנראה הבלוק היפה ביותר למגורים בעיר ניו יורק”, מוניטין שנשמר עד ימינו.

אדריכלים יוצאי דופן התקבצו בבלוק הזה, עד שפול גולדברגר תיאר אותו בספרו, ניו יורק: העיר הנצפית, כ“בעל איזון מושלם בין אינדיבידואליות לסדר כולל”.

מראה הרחוב המרהיב הזה העניק לבלוק גם ערך יוצא דופן — רבים סבורים שהוא משתווה לערכם של הבלוקים שבין השדרה החמישית לשדרת מדיסון.

בניית האחוזה

ג׳ונתן ליווינגסטון רדמונד שכר את פרדריק ריינלנדר קינג, אף הוא בוגר אקול דה בוז־אר, אשר פעל בקפידה להתאים את מה שלמד שם לרגישות האמריקאית.

אם הרומאים הביאו את הקשת לידי שלמות, הרי שאדריכל זה הכניס את הקשת אל חללי הפנים והפך אותה למוטיב מרכזי. הקשתות מסייעות ליצור חללים דרמטיים ומלאי אור, המעוררים תחושה של הוד קלאסי ובו בזמן מחברים בין החדרים באלגנטיות.

האחוזה

במפלס הכניסה, המבואה בגובה 12 רגל ו־6 אינץ׳ מובילה דרך קשת אל גלריה בגובה 13 רגל ו־10 אינץ׳, שבצפונה ובדרומה חדרים, שלכל אחד מהם תקרות בגובה 13 רגל ו־10 אינץ׳, וכן גרם מדרגות מפואר העולה אל מפלס הטרקלין. החדר הצפוני הוא חדר האוכל הרשמי המקורי, בעל צורה אליפטית, ובו 3 חלונות בגובה 11 רגל ו־6 אינץ׳. בחדר הישיבה הרשמי הדרומי חלונות בגובה 8 רגל ו־2 אינץ׳, והתקרות בו מתנשאות לגובה 12 רגל ו־6 אינץ׳.

במפלס הטרקלין מגיעות התקרות לגובה 14 רגל ו־6 אינץ׳, וקשתות מובילות אל כל אחד מהחדרים. בסלון 3 חלונות גבוהים, בגובה 13 רגל, ותקרה בגובה 14 רגל ו־6 אינץ׳. גם בספרייה תקרות בגובה 14 רגל ו־6 אינץ׳, וכן 2 חלונות־דלתות צרפתיים הנפתחים אל מרפסת שמעל.

THE GILDED AGE

The era of great house building in New York lasted approximately 50 years, beginning with the opening of the Vanderbilt House in 1882 and theoretically ending in the first years after the Great Depression. The inherent concepts behind these buildings, however, extended far longer. This was due to the fact that practically all the major architects of New York attended the L'École des Beaux-Arts in Paris, where they learned how to reproduce the various architectural styles of Europe.

A MASTERPIECE FROM THE GILDED AGE

This extraordinary 30' wide mansion contains a total of 8 levels - 6 above grade, and 2 levels below grade - with interiors spanning over 16,000 square feet and four well positioned outdoor spaces comprising an additional 2,000 exterior square feet. It was designed with a rare two elevators, 30 rooms, 9 wood-burning fireplaces each with an
exquisite original mantelpiece, 19 bedrooms, 8 full baths and 2 half baths. Benefiting from the concepts of The Gilded Age, it also embodied new modern elements. The
facade is virtually unaltered since its completion in 1932, and has been in the same ownership for over half a century.

THE LIVINGSTON LEGACY

In 1686, Robert Livingston the Elder received a 160,000-acre tract of land, under King George I, that in 1715 became Livingston Manor in what is present day Columbia County in New York state.

Descended directly from Robert Livingston on his mother's side, John Livingston Redmond, who built this mansion, graduated from Harvard in 1911 with a degree in architecture, yet he devoted his life to charitable causes.

BEST BLOCK FOR LIGHT

For his New York residence, John Livingston Redmond chose the north side of E. 70th St. between Park and Lexington Avenues because he recognized the great benefit created by two owners in 1859, who dominated development on the block and stipulated that all future construction on the north side would be set back a full 10', "forever free, and unoccupied."

This additional space results in light pouring into the mansions on the north side of the street.

NO OTHER BLOCK ON THE UPPER EAST SIDE HAS THIS UNIQUE FEATURE

As early as 1939, Fortune Magazine called it "probably New York City's most beautiful residential block", a reputation that has persisted to the present day.

Extraordinary architects congregated on this block so that Paul Goldberger in his book, NEW YORK: The City Observed, described it as "having a perfect balance between individuality and overall order."

This exquisite streetscape also gave the block unusual value-many feel comparable to the blocks from Fifth to Madison.

BUILDING THE MANSION

Jonathan Livingston Redmond engaged Frederick Rhinelander King, also a graduate of Lecole des Beaux-Arts, who worked carefully to adapt what he learned there to an American sensibility.

If the Romans perfected the arch, this architect brought the arch indoors and employed it as a major theme. Arches help create dramatic, light filled spaces that evoke classical grandeur while gracefully connecting rooms.

THE MANSION

On the Entry level, the entry is 12'6" moving through an arch to a gallery of 13'10" with rooms north and south, each with ceiling heights of 13'10" and a massive staircase ascending to the parlor level. The north room is the original formal dining room, with an oval shape that contains 3 windows of 11'6". The south formal sitting room has windows of 8'2" and ceiling heights of 12'6".

On the Parlor level, the ceilings reach 14'6" with arches entering each room. The living room has 3 tall windows at 13' in height and a ceiling of 14'6". The library also has 14'6" ceilings and 2 French door windows that open to a terrace ove