נבנה בשנת 1866, בית מספר 238 מתנשא לגובה של חמש קומות מעל מרתף. שטחו כ־4,600 רגל רבועה, והוא ניצב על מגרש בגודל 19 על 100 רגל. לבית חזית בגוון אבן גיר ששוחזרה לאחרונה ומעלית מחופה בלוחות עץ המשרתת את כל הקומות. עיצוב הפנים שלו עוצב בהשפעת דיירו משנות ה־60, פייר סקפולה, המעצב הפריזאי שבין עבודותיו נכללו עיצובי פנים ליאכטות של סטברוס ניארכוס ובתיה של הנסיכה לי רדזיוויל בניו יורק ובפריז. סקפולה אחראי לאווירה הצרפתית שאנו רואים בבית כיום. לימים הפך הבית למעונו בניו יורק של הנציג האירופי הראשון של האיחוד האירופי באו״ם. כיום הוא שוחזר ברמת איכות מוזיאלית, ברוח המאה השמונה־עשרה.

עם הכניסה מקבלים את פניכם רצף החדרים ההכרחי באדריכלות של בתי־עיר קלאסיים: חדר מבואה, סלון מפואר וחדר אירוח.

ראשית מגיעים למבואת הכניסה, שגודלה כגודל חדר, ומאפשרת גישה לכל הבית באמצעות המעלית, תוך שמירה על פרטיות הקומות האחרות. כאן חיפוי הקירות פשוט, ועוצב בהשראת אולם המשמר שמחוץ לסוויטה הפרטית של לואי ה־15 בוורסאי. דוגמת ריצוף השיש, שידת הבומבה, המראות ופמוטי הקיר — כולם הולמים את התקופה. ממנה נפתחים ארון מעילים לאורחים וחדר שירותים מוזהב ומעוטר באוניקס, בסגנון הרוקוקו הראוותני.

בהמשך עולים בגרם המדרגות הרחב, שאינו תחום במלואו בקירות ומאפשר קשר חזותי מן החלל שמתחת אל המראות ואל נברשת הקריסטל של הסלון המפואר. כאן תקרות בגובה שנים־עשר רגל, וכן חיפוי קירות ואח בסגנון איל־דה־פראנס בני שלוש מאות שנה, שהובאו מצרפת בידי סקפולה. האח הבוערת בעץ פעילה. במראת הטרימו הגדולה משובץ ציור מאת ניקולא לנקרה (1690–1742), ונברשת הקריסטל העתיקה, שהותאמה לחשמל, הגיעה ממעונה של הברונית אלבקרקי בבניין דקוטה. שתי דלתות צרפתיות נפתחות אל מרפסת המשקיפה על שלוות הגן. רצפת פרקט בסגנון ורסאי, ריהוט עתיק ומערכת שמע משולבת משלימים את החדר יוצא הדופן הזה.

בסמוך נמצא חדר האירוח, שעוצב בידי סקפולה כ־Salle de Glace, כלומר חדר מראות, ובו שיחזר מראה אהוב מן המאה השמונה־עשרה באמצעות לוחות בעלי פרופורציות אותנטיות ועיטורי עלי זהב. כונניות ספרים סגורות, גופי תאורה מברונזה מוזהבת ושולחן כתיבה גדול מאפשרים להשתמש בחלל כמשרד, כספרייה או כחלל אירוח נוסף.

קומה אחת מעל נמצאת סוויטת ההורים, המצופה אלון צרפתי בגימור au cappuccine. מעל האח הצרפתי המיובא תלוי ציור קיר על בד, בן יותר ממאה שנה, בשם „בניית הפורום הרומי”, שהובא לניו יורק מירח הדבש של הבעלים הראשון של בית מספר 238. בסוויטה שני חדרי ארונות ושטחי אחסון מובנים, ולצדה חדר רחצה משיש קררה לבן, ובו אמבט טבילה באורך שישה רגל וכיורים כפולים.

באותה קומה, בחזית הבניין, נמצא חדר האורחים, שעוצב ברוחו של Chambre de Parade קטן, ובולט בזכות וילונות המיטה וחיפוי הקירות שלו. הקירות מחופים במשי של סקאלמנדרה, והחדר מרוהט בסגנון לואי ה־15. חדר הרחצה הצמוד, ובו חלון, גמור בשיש ירוק ובו כיור רחצה גדול ונדיר משיש סגול. חדר הרחצה שליד אזור ההלבשה כולל ארונות ושטחי אחסון מובנים.

בקומה שמעל נמצאת спальת שינה מעוטרת בסגנון ונציאני, המשקיפה אל הגן, ובה אח, שלושה חלונות הטיה־וסיבוב, חדר הלבשה עם כיור רחצה לבן ואביזרי פרזול ורגליים מוזהבים, חדר ארונות וחדר רחצה בגימור של חמישה סוגי שיש. בחזית נמצא אגף צוות הכולל שני חדרים וחדר רחצה, שניתן לסגור ולהפרידו משאר הבית ולהגיע אליו באמצעות המעלית. גם כאן מצויות הפתעות רבות: ראש המיטה הוא יציקת ברונזה איכותית, שכיום נראה כי מקורה בלוח שמעל פתח מדלת החזית הצפונית של תחנת גרנד סנטרל, שנהרסה זה מכבר.

לבסוף, הפנטהאוז שבקומה החמישית, שעוצב בסגנון מודרני של אמצע המאה, שונה לחלוטין משאר ה-

Built in 1866, Number 238 rises five stories over a cellar. It has approximately 4,600 square feet on a 19 by 100-foot lot, a newly restored limestone-toned facade, and a paneled elevator serving every level. Its interiors were shaped by its 1960s occupant, Pierre Scapula, the Parisian designer whose commissions included yacht interiors for Stavros Niarchos and the New York and Paris homes of Princess Lee Radziwill. Scapula is responsible for the French ambiance we see in the house today. Later, the house became the New York residence of the first European Union Representative to the United Nations. At present it is restored to museum quality standard in the spirit of the eighteenth century.

Upon entering you are greeted by the sequence of rooms mandatory to classic townhouse architecture: Anteroom, Grand Salon and Drawing Room.

First, you arrive at the room-size Foyer, which provides access to the whole house by elevator while assuring privacy to the other floors. Here the paneling is simple, patterned after the Guard Hall outside the Louis XV private suite at Versailles, and the marble flooring pattern, the bombé chest, the mirrors and the sconces are all appropriate to the period. A guest closet and the Gold and Onyx Powder Room, in the flamboyant Rococo style, open off it.

Next, you ascend the wide stairway, which is not fully enclosed by walls and allows a visual connection from the space below to the mirrors and crystal chandelier of the Grand Salon. Here are twelve-foot ceilings and three-hundred-year-old Île-de-France style paneling and a fireplace, both brought from France by Scapula. The woodburning fireplace works. The large mirror trumeau contains a painting by Nicolas Lancret (1690-1742), and the electrified antique crystal chandelier came from the residence of the Baroness Albuquerque in the Dakota. Twin French doors open to a balcony overlooking the tranquility of the garden. Parquet de Versailles flooring, antique furnishing and an integrated sound system complete this exceptional room.

Adjoining is the Drawing Room, styled by Scapula as a Salle de Glace, or mirror room, in which he replicated an eighteenth-century favorite with authentically proportioned panels and gold leaf moldings. Enclosed bookcases, doré bronze lighting fixtures and a large desk allow the space to be used as an office, a library or additional entertaining space.

One floor above is the Primary Suite, paneled in French oak in an au cappuccine finish. The imported French fireplace is topped by a canvas mural more than a hundred years old, "The Construction of the Roman Forum," brought back to New York from his honeymoon by the first owner of 238. There are two walk-in closets and built-in storage, and adjoining is the white Carrara marble bath with a six-foot soaking tub and double sinks.

On the same floor, at the front of the building, is the Guest Room, styled in the manner of a small Chambre de Parade and notable for its bed hangings and paneling. The walls are covered in Scalamandré silk, and the room is furnished in the Louis XV style. The ensuite windowed bath is finished in green marble with a large, rare purple marble vanity sink, and the dressing bath contains closets and built-in storage.

On the floor above is a Venetian decorated bedroom overlooking the garden, with a fireplace, three tilt-and-turn windows, a dressing room with a white vanity sink and gold fixtures and legs, a walk-in closet, and a bathroom finished in five kinds of marble. At the front there is a two-room-and-bath staff suite which can be shut off from the rest of the house and reached by elevator. Even here wonders abound: the headboard is a high-quality bronze casting that now appears to have come from an overdoor panel of the long-demolished north facade of Grand Central Terminal.

At last , the fifth-floor penthouse, done in a mid-century modern style, entirely different from the rest of th